LESS IS MORE VS LESS IS BORE

עודכן ב: יול 22


כל אמנות טובה נולדת מהקונפליקט, מהדילמה, או אם תרצו מנקודת השבר. אחד הקונפליקטים המזינים אותי כאומנית וגם מאזנים אותי ומשלימים הוא זה המתקיים בין שתי גישות שונות באדריכלות:


(פחות זה יותר) LESS IS MORE

(נגד) VS

(פחות זה משעמם) LESS IS BORE.


כמובן שהוויכוח הזה נכון גם לעולם העיצוב, האמנות, האופנה ובכלל, לחיים עצמם. הלוא גם ביהדות מתקיימים שני פתגמים - סותרים כביכול - זה לצד זה. האחד הוא כל המוסיף גורע ומולו כל המרבה הרי זה משובח. אין כאן נכון או לא-נכון. זה רק עניין של גישה, ולפעמים גם טיימינג. כי מחד עומס יתר עושה לנו רעש בעיניים ומעכיר את השלווה ומאידך המינימליזם הוא לעתים קר, משעמם וקשה.

בכל הנוגע אליי, הנה אני אומרת: עיצוב ״נקי״ עושה לי אנטי. לפעמים. כי ניקיון הוא מנת חלקו של ארון תכשירי הניקוי מתחת לכיור במטבח. וזה לא שאני לא מעריכה ניקיון וארגון. אני יודעת שזה הבסיס לרוב הדברים. אבל באשר לעיצוב? לא כל שכן לאמנות. כאן תעוזה ואופי הם שמות המשחק.


אבל שמתם לב שכולם פתאום עושים היום את אותו קו מינימליסטי, שקט, מאופק. ו״נקי״. אבל במקום היופי האנושי המתפרץ, שהסוד שלו טמון בפגמים הקטנים, אנחנו מקבלים אנמיות נטולת נשמה, שעבורי מוציאה קצת את החשק לחיות. סליחה על הדרמטיות. אני כזו. תתרגלו.


אני מוצאת בבית מקום מחבק ומכיל. רך ומפנק. חי ופועם. אמתי! כזה שיש בו חום ואהבה. בית הוא כמו אימא. ואימא של מישהו פה הייתה מושלמת ונקייה כמו שידה שבדית במגזין?

אז זה בדיוק מה שאנחנו עושות בגליפס. משלבות בין שני העולמות. אני אוהבת לקחת את הברזל ה"קר", המדויק והמינימליסטי ולהפיח בו חיים, רוך, רגש, סיפור ומשמעות. לפני הכול - המשמעות.


הנה, תראו בעצמכן:


כמעט אפשר להרגיש כאן את דיירי הבית. רומנטיקה הבאה לידי ביטוי בפסנתר הכבד, הפרקט החם, העץ הטבעי, השטיח המודרני, הישן לצד החדש. יחד עם היצירות שלנו - כמו האישה היפה הזו ביצירת ה ROMANCE - כל אלה מספרים סיפור.


התנועה בין שני הקצוות, הנקי והחם, מסמנת שביל ברור של קלסיקה שאיננה מעייפת או משעממת אחרי זמן קצר ומשדרת רלוונטיות. זה הקסם הנוצר בקונפליקט.


גם בחלל הזה: בחירת צבעים אינטליגנטית ועשירה שאינה מעמיסה יתר על המידה. יצירת CIRCLES | GOLD מוסיפה בעדינות את החמימות העושה חשק להתכרבל ולנוח. שאפו!.



הנה למשל אקלקטיות סגנונית מנצחת סביב יצירת face to face שעיצבה ויטל לוי שלטון הנהדרת.



פרידה הייתה תמיד השחור הכי צבעוני שהיה לנו. יצירה עשויה ברזל בצביעה מונוכרומטית המדגישה דווקא את החיים הסוערים בדמותה הססגונית של FRIDA KAHLO ומוכיחה איך ניתן להפוך חומר מינימליסטי ליצירה מלאת רגש.