LESS IS MORE VS LESS IS BORE

עודכן ב: יונ 19

(פחות זה יותר נגד פחות זה משעמם)


יש קונפליקט תמידי בחיי האמנותיים והעיצוביים ובכלל, שפוגש אותי כל הזמן מחדש.

המילה קונפליקט מתקשרת אוטומטית לניגוד, או אפילו עימות או בלבול. לא כאן.במקרה הזה, זה הפוך. הקונפליקט הזה מזין אותי. מאזן אותי ומדייק אותי.

במקום לבלבל אותי, הוא לא יוצר סתירה אלא סוג של השלמה.

כן.

קונפליקטים תמיד קיימים, גם קצוות. היופי הוא לנוע בינהם ,לעגל פינות חדות, לפעמים להתייעץ ולשתף (בשביל זה אנחנו כאן:) ובסוף, להקשיב ללב, או אם תקראו לזה לקול הפנימי.

הוא תמיד יודע.

אז מהו הקונפליקט ולמה אני ממש, אבל ממש, אוהבת אותו?


הוא בין שתי אסכולות בולטות באדריכלות :

(פחות זה יותר) LESS IS MORE

(נגד) VS

(פחות זה משעמם) LESS IS BORE.


האסכולות האלה מתאימות כמובן גם לעיצוב, לאמנות, לאופנה ובכלל, לחיים עצמם.

אפילו ביהדות ישנם שני פתגמים, סותרים כביכול :

״כל המוסיף גורע״ ולעומתו

״כל המרבה הרי זה משובח״

והאמת היא, ששניהם נכונים, תלוי בקונטקסט ותלוי במינון.

נכון, עומס יתר עושה בלאגן בעיניים ומישמש לא מגובש יכול להיות עוכר שלווה.

מצד שני, גם מינימלזם יכול להיות קר ואכזר :)

יש בי צד מרדן, שלא נכנע לתכתיבים, צד שרוצה להמציא את עצמו מחדש. והצד המרדן הזה קורא תיגר על מוסכמות וטרנדים ללא מחשבה. אז הנה, אמרתי את זה בקול רם. עיצוב ״נקי״ יכול לעשות לי אנטי. נקיון תשמרו לאגף הנקיונות בבית, שלא חסר לנו מהם, כי אני מעריכה נקיון וארגון וזה הבסיס לכל. אבל בעיצוב? באמנות? תעוזה ואופי זה שם המשחק. אחרת לא היתי יושבת כאן עכשיו וכותבת בלוג לגליפס. לא פחדתי להביא משהו חדש, שלא ממש היה כאן.

כי כולם פתאום עושים היום את אותו קו מינימליסטי, שקט, מאופק. ו״נקי״. מה זה נקי? בעיניי הנקי הזה הוא על גבול ה OCD ואנמיות יתר עלולה להיות נטולת נשמה וזה כבר לא עושה חשק לחיות. ואני במתכוון מגזימה קצת, כדי להגיע לפואנטה.

חבר'ה!!!! זה משעמם!! בית זה מקום מחבק ומכיל. רך ומפנק.חי ופועם.

בית זה אופי. בית זה חום ואהבה.

אסכולה שלמה בראשו של האדריכל Robert Venturi מרדה במשפט פחות זה יותר, כי הפחות נהיה כל כך פחות, שלא נשארו חיים. למעמיקים מבינכם, אני מזמינה אתכם לקרוא על זה כאן: https://architizer.com/blog/practice/details/less-is-more-vs-less-is-a-bore/

אז כן. וזה בדיוק מה שאנחנו עושות בגליפס. משלבות בין שתי קצוות-

אני אוהבת לקחת את הברזל ה"קר", המדוייק והמינימליסטי מעצם טבעו ואז להפיח בו חיים, רכות, רגש, סיפור ומשמעות. אצלינו לא תראו את אותו קו מינימליסטי שרואים בכל מקום.

קופי -פסט של עוד מגזין. זה אנטיתזה לשפה של גליפס.

רוב הזמן אנשים יעדיפו פריטים מחבקים שמפעילים רגש, ואני מדברת לא על אקלקטיקה ברמה של פיזור, אלא ברמה של רוח. ואנחנו נעות על התפר הדק שבין מינימליזם מדוייק , העושה שימוש מושכל בצבעים קלאסיים ועל זמניים, או בצורתו הגולמית של הברזל, ללא צבעוניות יתרה לבין עושר ויזואלי ועוצמה ע"י חשיבה שניזונה מרגש ידע מרצפת הייצור. הכי יפה זה שהם תמיד ילוו במשמעות וברגש אינסופי. ״טכנולוגיה בשירות האמנות״


כמעט אפשר להרגיש כאן את דיירי הבית. רומנטיקה גם במאה ה-21 זו לא מילה גסה. הפסנתר הכבד, הפרקט החם, העץ הטבעי, השטיח המודרני, הישן לצד החדש, מספרים סיפור. ועם היצירה שלנו, שכמה שיש בה מינימליזם, אפשר כמעט לחוש את פעימות ליבה של האשה ביצירת ה ROMANCE יוצרים בית שנע על התפר שבין שתי האסכולות.


הדיוק הזה בין שני הקצוות, יוצר הליכה על שביל ברור של קלאסיקות שמעבר לזמן ולמקום, שלא יעייפו או ישעממו אחרי דקה וחצי. רלוונטיות. זאת השאיפה שהקונפליקט הנהדר הזה מזמן לנו.

תסתכלו על החלל הזה: הכל כאן מדוייק. מצד אחד בחירת צבעים אינטיליגנטית ועשירה ומצד שני אין עומס יתר על המידה. יצירת CIRCLES | GOLD . חמימות שעושה חשק להתכרבל ולא מעמיסה על הראש מחשבות מיותרות. שאפו!.



אופי ואקלקטיות- יצירת face to face לצד ספרים, פסלים,תמונות ועציצים. עיצוב: ויטל לוי שלטון.



פרידה. השחור הכי צבעוני שהיה לנו. יצירה שעשויה מברזל בצביעה מונוכרומטית, אך ביצירה הזאת מרגישים את החיים, את האקלקטיות ואת דמותה הססגונית של FRIDA KAHLO. ככה הופכים חומר קר ומינימליסטי ליצירה מלאת חום ורגש.


אבל איך אתם מחליטים מה נכון לבית שלכם ? ואיך בוחרים? וממה מתחילים? ואיך מדייקים?

האמת היא, שזה כנראה זורם בוורידים. קוראים לזה אינטואיציה. מתחילים מחיבור עמוק לעצמכם, ומהסיפור שאתם רוצים לספר.

חלל אורבני אך לא אנמי מידיי. איך זה?

שילוב של אחת היצירות המנצחות שלנו, השראה יפנית ומינימליסטית, לציפורי האוריגאמי עם תלת מימד של כיפוף מושכל בחומר היוצר גם תלת מימד משגע וגם מקפל בתוכו את משמעות האוריגאמי- קיפול. ציפורים בכלל הן כמיהה לחופש ושחרור וכל מה שציפורים עושות לנו בלב ועציצים שהם מאסט בכל חלל ולא רק בחוץ. הם מעירים את הבית ויוצרים טוויסט של טבע, גם בחללים הכי עירוניים.


המפגש אתכם בסטודיו הוא אחד מרגעי השיא שלי כיוצרת. לעולם לא יימאס לי לשמוע אתכם ולהיכנס לבית וללב שלכם ואתם, לשלי.

השלב שבו אתם בוחרים את האמנות לבית מרגש אותי. היצירה לעולם לא נעשית בוואקום. אתם הרוח מאחרי הכנפיים שלי.

כשאתם באים לסטודיו ומספרים שהיצירה לא יוצאת לכם מהראש וממש ״התאהבתם״ בה.

אני אוהבת לנטוע בכם ביטחון, בלהקשיב לעצמכם. אני לא מתביישת לאמר שאני קוראת אתכם. כאדם אינטואיטיבי ומלא רגש, התכונות האלה הן יתרון במגע ובתהליך המשותף שלנו.

כל יצירה שאתם בוחרים איתנו, הופכת להיות מגובשת בליבכם מתוך מקום עמוק וכשאתם שולחים לנו תמונות ומשתפים אותנו בתוצאה, אנחנו בשמיים.


״בטחי בקולך״ הספר השני של מיקה, משפט שרלוונטי גם לבחירות לבית, להקשיב לאינטואיציה. ובכלל, הקשר בין רגש ,אמנות ועיצוב לא ניתן להפרדה. השת״פ החדש עם המשוררת מיקה בן שאול, שאספר עליו בהתרגשות בהמשך. הכל, הכל מתחיל מבני אדם ומרגשות. במיוחד הבית שלכם.


באמנות ואנשים צריך המון אינטואיציות, ולפעמים אני ממש יודעת לפניכם במה תבחרו. זה לא בגלל שאני כל כך חכמה, זה בגלל שאני מרגישה אתכם, ורואה בעיניים ובבית שלכם, מה אתם והוא צריכים.

ורוצים לשמוע מה הכי יפה?

שאין נכון או לא נכון. אמנות היא זירה אינטואטיבית, אמוציונאלית, וויזואלית כאחד. השחרור מפרדיגמות מגבילות, וכמובן חמשת הטיפים המנצחים הבאים, שאפרסם בפוסט הבא, יעזרו לכם להרגיש שהבית שלכם הוא הכי מיוחד ובעיקר, שלכם


סטודיו גליפס www.glyphs.co.il חנות און ליין וגלריה- רח' שערי תשובה 10, ת"א. אינסטגרם: glyphs_design@ פייסבוק: glyphs.design



  • Black Facebook Icon
  • Black YouTube Icon
  • Black Pinterest Icon
  • Black Instagram Icon

Copyrights © 2015 by glyphs design 

אפשר לעזור ? גליפס |  שערי תשובה 10, תל אביב  | טלפון :