גליפס הביאה לעולם שפה צורנית , בחומר, באובססיה ליצירת אמנות עוצרת נשימה בייחודית ונראות שאינה נשכחת, בתעוזה ובדמיון הפורצים גבולות הלב והקיר. במיוחד ביצירות ה-XL המוצבות כקיר כוח, הן הופכות לעוגן של אהבה יופי ואופי, הרמוניה מהפנטת הממירה רוח לחומר וחלום למציאות. אמנות אמיתית מבקשת להפוך כאב לעוצמה, חול ליהלום, ירידה לעלייה, וליצור גשר של תקווה מתוך אמונה בכוח האור גם מתוך החושך. הברזל האפור התעשייתי עובר טרנספורמציה ליופי מזוקק , בשילוב תודעה ורגש הנוגעים בנפש הצופה. בית האמנות גליפס הוא מופת לפריצת מסגרות במובנים עמוקים: אמנות מתכת בתלת־ממד היוצאת מעבר לקיר ויוצרת משחקי אור וצל שאין דומים להם. לפני עשור לא נראתה יצירה מסוג זה בגלריות בארץ או בעולם. האידיאולוגיה מאחורי גליפס נשענת על המפגש בין חומר לרוח, בין יופי למשמעות. כשפועמים יחד תשוקה, רגש ופרפקציוניזם, נולדות יצירות חד־פעמיות הממשיכות לחדש, לרגש ולהעניק השראה, באלגנטיות שאין לה תאריך תפוגה.