אחת היצירות המובהקות של הסטודיו העוסקת בעומקו ובעצמתו של המינימליזם והנקיון הצורני המזוקק.
הקו המנחה את עבודה זו, הוא דיוק. תבונה . פשטות. ללא מניירות, ללא עומס.
מירב מוצאת, שהנקי והפשוט, הוא הכי מתוחכם.
אמנות טובה היא זו הנטולת עומס. המדברת בלי מילים. כמו באהבה. כמו בחיים. מספיק מבט אחד כדי להתאהב.
כאשר נוטלים שימוש נכון בצורניות בסיסית, העצמה והדרמה מתחילה. אי אפשר שלא להתפעם ולהתאהב בקומפוזיציה ביניהן , במשחק הצורני המתוחכם ורווי המחשבה והעומק. 
המוטו אשר הוביל את היצירה הוא: ״לזקק, לנפות לדייק״.
 זהו הלך הרוח של הסטודיו ולכן יצירה זו מופיעה במראה השחור המונוכרומטי המובהק של גליפס.