״תמצית האסתטיקה הוא יופיים של הדברים הלא מושלמים, יופיים של הדברים הצנועים״
(תורת ה- וואבי סאבי / האסתטיקה היפנית)
הפרק הזה בבלוג מוקדש במיוחד, ממני, מירב אליכם והוא עוסק באני-מאמין שלי על אמנות ככלל וביצירה בחומרים ובאמנות של גליפס, במיוחד.
אוחזת בידי פרחי בר. הם מושלמים? ממש לא. אבל יפים עד אינסוף.
אז הגיע הרגע, אתם אוחזים בידכם יצירה חדשה של גליפס,
מתרגשים, מציבים אותה בפינה שחלמתם ואתם גם יודעים ושמעתם שגליפס זו מילה נרדפת לפרפקציוניזם, לגימור ולאיכות.
ולפתע אתם רואים אולי מקומות קטנים שלא נצבעו ואולי שריטה קטנה.
הם תמיד יהיו. וזו האותנטיות של היצירה של גליפס.
אני הכי אוהבת את רצפת הייצור המלוככת, הרועשת, בה האמנות שלי נולדת.
החומרים בהם אנו יוצרות, עוברים מסע שלם. החל משלב ההשראה של היצירה, ועד לייצור הכולל בתוכו שלבים רבים. חיתוך הלייזר, הליטוש, הכיפוף, הריתוך, עבודת האומן והצביעה בתנור.
ברזל זה לא טקסטיל ולא קנווס. זה חומר שעובר תהליכים שעושים אותו הכי מגניב בשכונה והכי פורץ דרך.
הייצור- תוך כדי חיתוך הלייזר העצמתי, הליטוש והריתוך עם הגיצים כמעט תמיד יווצרו סימנים מינוריים או שריטות קטנות.
הצבע- היצירות נצבעות בתנורי ענק. בתהליך, הן נתלות באמצעות וו קטן ולכן תמיד יהיה מקום אחד או נקודה אליה הצבע לא יגיע. זו לא טעות, זה תוצר של פרקטיקת הצביעה במצבעות מקצועיות לעמידות בתנאי פנים וחוץ.
הפרספקס - של גליפס מיובא מחו״ל ועובר למפעל בחיפה בו הוא נחתך בקרן לייזר שפולטת זיקים ותמיד תהיה עליו איזו שריטה או שתיים. זה חלק מהתהליך.
יצירה בברזל זו אמנות. ויופי לא בודקים בזכוכית מגדלת.
גליפס זו אהבה וזה מסר לאהוב את עצמכם, כמו שאתם.
מתוך ספר הטאו, תורת הבודהיזים. אחת ההשראות הכי חזקות שלי כאדם וכיוצרת.
יצירת ה- Perfect imperfection היא אחת היצירות שהן הלך רוח שמורד בשלמות. חצי העיגול המוחלד, תוצר של תהליך הצלקות של החומר אל מול מגע המים, אל מול המוזהב. השילוב בינהם הוא זה היוצר את היופי, ויופי הוא דווקא השלמות שבחוסר השלמות.
ועכשיו- לסוד של גליפס או במילים אחרות, כללי הברזל של הברזל של גליפס
את העובדה שהברזל הוא חומר חזק,עצמתי ונוכח אתם יודעים.
אבל לברזל של גליפס יש חוקים משלו.
הוא עדין, רגיש, סלחן ורומנטי ויודע להיות שולט ועצמתי כשצריך. הוא המאהב והשותף שלנו ליצירה.
אנחנו חותרות לדיוק ומינימליזם ויודעות להפוך את הברזל למופע מלא עדינות ודיטיילים.
השחפים המרחפים בחדר השינה שלי. מופע של קסם, משמעות ויופי עם תלת מימד משגע. אני מכופפת אותם כדי שיירחפו מעל הקיר. כמה עצמה יש בהן וכמה רכות וגמישות. והנזר, כל היופי שלו הוא ההבלטה של העלים כלפיי חוץ.
הברזל עם חיתוך הלייזר עבורי הוא הקנווס היפה בעולם. רוב הברזל נופל ממנו (וממוחזר) ומה שנשאר על הקיר הוא היצירה שהיא כמעט תמיד קווי מתאר. זו השפה המזוהה עם האמנות של גליפס. והנה כלל הברזל:
ביצירה שבידיכם, הברזל הופך לגמיש, מלא רגש, תנועה והצניעות שבו מאפשרת משחק אינסופי.
גליפס מאפשרת לחומר הכבד והקשוח להיות קליל ולהתמסר אליכם. הברזל הוא החומר הכי סלחן שאני מכירה והוא אנטיתזה למדבקה, טפט או פוסטר.
היצירה של גליפס תצליח לנו יחד רק אם תשחקו עם האלמנטים ותבליטו אותם החוצה במידה הנכונה לכם.
שחקו עם הברזל. הבליטו אותו על הקיר.
הוא ינוע לכל כיוון שרק תרצו באמצעות משחק של כיפוף שהוא רק שלכם. תמיד אפשר להחזיר אותו אחורה אם תרצו. עד כדי המרחק הספציפי מהקיר שמרגיש לכם נכון.
אז גם אם היצירה של גליפס הגיעה מעט עקומה, בכיפוף אחד אתם יכולים להחזיר אותה למראה הטבעי הראשוני שלה.
כי הברזל של גליפס זו אמנות שהיא גמישות, הרמוניה ושינוי.
ואני לא מסיימת לפני טיפ חשוב ממני כיצד תולים את השעונים המהממים שלנו-
השעונים של גליפס-
השעונים של גליפס מיועדים להיות מורחקים בקו אחד מהקיר, באמצעות המנגנון בצורה אלגנטית. בכדי שלא יווצר מצב שהחלק התחתון של השעון ״נופל״ על הקיר ונצמד אליו הנה טיפ מאיתנו: המסמר חייב להתלות עם הפנים כלפי מעלה, ולא בקו ישר. לאחר שמיקמתם את המסמר על הקיר, הצמידו את המנגנון לקיר. המראה שהתקבל הוא שעון שמורחק מהקיר מכל כיוון? הצלחתם!
שעון הפסים החדש שלנו. הוא יפיפה הרבה בזכות התלת מימד המרחף בקו אחד מעל הקיר.
היופי אינו מציב גבולות - והבית שלכם היא אסופה של אותם הדברים המתחברים בסופו של דבר לשלם האחד, שהוא גדול מסך חלקיו. אל תחששו מכך שהמחוגים של השעון אינם מתאימים לספה, או שהתמונה לא הולמת את ידיות המטבח. אהבתם? לכו על זה.
מאחלת לכם מרחב של יופי והשראה ובית מלא אהבה,
במיוחד כאשר תסתכלו על היצירה שתליתם.
היא תזכיר לכם שאפשר להיות הכל חוץ ממושלמים, וזה היופי.
מירב