עבודת אמנות דומיננטית טבענו האמיתי ושואבת השראה חזקה מאבני היסוד של הביולוגיה- תאוריית התא. האבולוציה אמנם מרדה בדתות ומסבירה ביולוגית  את עקרון הברירה הטבעית אך נטלה מהאדם המודרני את הבטחון והאמונה בערכים מעליו. לאדם המודרני החש תלוש וסיטואציות חייו אינם היטיבו עמו המדע לא מסייע בשאלות קיומיות בעולם המעודד ערכים של הצגת בטחון עצמי והצלחה כלכלית במדד להערכתו העצמית ומקומו בעולם. ומתמודד עם הבדידות וחוסר המשמעות הבסיסית עקרון הליבה של הביולוגיה הופך ליצירת אמנות המבטאת את שאלות הקיום בעיניי.
העבודה עוסקת גם בפרשנות פאסימית להתקדמות הטכנולוגיה ואידיאליזציות הבוגדות באנושיותו, עדינותו, הצורך בשייכות תוך הקרנת אותנטיות, טוב ליבו לטובת תכונות המשדרות כוח, בטחון עצמי ויהירות לשם הפניית שאיפותינו להצלחה מעמדית וקפיטליזם המחליף את האושר והרוגע בעולם מהיר ועצבני מלא גירויים אשר מעלה שאלות באשר מקומן של הגדרות אישיות בהן אהבה, ערכים, קהילה, ושייכות החליפו קיים מאושר בתחרות על מעמד ובחינת עצמו בהצגת כוח ובהשוואות אשר תולות את השלמות הקיומית בהגדרות חברתיות. בני אדם חונכו בעבר על ערכי מידות טובות, צניעות ויושרה כאשר כיום מונחים ליריים ומטאפורות הן לעג לרש. כוכבים יש רק בשמיים, אדם אינו עשוי ללא חת והצורך לשדר יהירות, ולמכור את עצמו על מזבח ההצלחה החברתית, הרחקת ערכי מוסר לטובת קפיטליזם הגורם לחיים מלאי לחצים, המרחיקים את האדם מעצמו. אנו אורחים לזמן קצר בעולם. המערב החומרני הרחיק אותנו מחיים פשוטים, והחיבור הכי ראשוני ואותנטי שלנו. משום כך היא נקראת Organism. 
לפי השקפתה של מירב אשר נשענת על מקורות השראה כגון הוואבי סאבי, הידיעה שאנחנו חלק ממכלול אינסופי של הטבע, עוזרת לנו להגיע להשלמה ופיוס עם עצמינו וחיינו.
תאוריית התא מתייחסת לקונפליקט שיצר המדע – בני אדם הינם רקמה אחת חיה עם תכונות אנושיות שהוחלפו במטאפורות הג׳ונגל - קהילות ושבטים חידדו את מדורת השבט, ההגנה והשייכות, אך התרבות המודרנית מגדירה אנשים כ״כרישים״, ״זאבים״, וג׳ונגל היוצר כוחניות ותחרות המזיקים לאנושות.
בא לאמר, החים יוצרים חיים ומתחדשים כל הזמן בזמן שאחרים מתפוררים. כל זה לא עוזר לשאלות קיומיות של בדידות, ניכור ודיכאון אשר יצרה הציוויליזציה המודרנית. לבת הזהב שנמצאת בכולנו מביאה עמה קריאה להשלמה עם עצמינו ללא תחרות וקריטריונים
טכניקת היצירה מבטאת את שכבות החיים. השכבה הראשונה, הברזל השחור מייצגת את התאים אשר אינם מושלמים, או סימטריים, הם נאמנים למקור, לטבע כפי שהוא
השכבה הראשונה של העבודה מייצגת את מבנה התא ומבליטה באמצעות הפסיפס המרכיב אותה כעיין דיוקן של עצמינו, עם הסדקים אשר משתנה ומתפרק כל הזמן.
 שכבת הזהב מסמלת את ההתחדשות, את המורשת אותה נשאיר, את החותם שלנו בעולם, בזכות השאיפה לידע, לתרבות, לאמנות להבאת צאצאים  וחתירה למשמעות שנותיר אחרינו כעיין תכשיט יפיפה המייצג את האופטימיות שמגיעה
מידות היצירה : 100X90 ס"מ